שאלות ותשובות עם ד"ר בת-אל בר אלומה
רופאה מומחית למחלות ריאה המנהלת בחמש שנים האחרונות מחקר כללי לחקר מחלת דיסאוטונומיה משפחתית
*הטקסט הינו להעשרה בלבד ואינו תחליף לייעוץ רפואי מקצועי
כמה שכיחה המחלה?
עיקר הנשאים של המחלה, אם לא כולם, הם יהודים אשכנזים ואוכלוסיית יהודי פולין, בהם אחד לכל 20-30 איש הוא נשא של המחלה. כיום יש ירידה משמעותית בשכיחות המחלה לאור אישור משרד הבריאות לביצוע בדיקות גנטיות לכל אישה שנכנסת להריון.
איך מאבחנים את המחלה?
כיום האבחון מתבצע באמצעות בדיקות גנטיות. נשים בהריון עוברות בדיקות אלו כחלק מסל הבריאות, במידה ואישה הרה נמצאת נשאית, גם בן זוגה נבדק. אם שני בני הזוג נשאים, התינוק יעבור בדיקות גנטיות ספציפיות לאיתור המוטציה הגורמת למחלה.
מהי השפעת ההתקפים על החולים במחלה?
דיסאוטונומיה משפחתית היא הפרעה במערכת האוטונומית האחראית בין השאר על ויסות לחץ הדם ודופק הלב. המחלת גורמת לכך שהמערכת הזו תהיה פגומה, דבר המוביל ללחץ הדם שלהם "לקפוץ" בין טווחי ערכים באופן מהיר ולא מווסת, הם חווים התקפים בהם משתחררים מספר גדול של מוליכים עצביים הגורמים להרגשה של דחק. אלה ההתקפים פוגעים בחולים וגורמים להם להרגשה כללית רעה גם מבחינה פיזית וגם מבחינה נפשית.
מהם שיטות המעקב והטיפול?
במובן הריאתי - החולים סובלים ממחלות ריאתיות כתוצאה מאספירציות, דלקות ריאה עקמת (כתוצאה מכך, נפח הריאות שלהם קטן) וגם ממחלות דלקתיות הדומות לאסטמה.
המטופלים יהיו בביקורים כל חצי שנה בה עושים להם בדיקה ריאתית מקיפה: בדיקת כוח שריר, תפקודי ריאה והערכה של פיזיותרפיסט.
בנוסף לכך, משרד הבריאות מעניק לחולים פיזיותרפיה נשימתית יומיומית בבית לטיפול בבעיות הללו וכך מטפלים בהם במובן הריאתי של המחלה.
במובן הנוירולוגי – לחולים יש בעיה סנסורית שפוגעת ביכולת שלהם להרגיש חום, קור, ויברציה וכאב. בכל שנה החולים מגיעים לביצוע בדיקה נוירולוגית מלאה שמתמקדת בבעיות הסנסוריות ובודקת אותן תוך השוואה לבדיקות קודמות.
בנוסף לבדיקה הסנסורית נבדק שיווי המשקל של החולים יכולת הראייה של המטופלים לאור הפגיעה ברשתית העיניים הנגרמת כחלק מהמחלה. המובן הנוירולוגי הוא פרוגרסיבי ואין הרבה יכולת לטפל בו מלבד פיזיותרפיה.
במובן גסטרואינטסטינלי –
לכ 80% לחולי דיסאוטונומיה משפחתית כיום יש גסטרוסטום – "כפתור" להזנה ישירות לקיבה דרך הבטן. הכפתור הותקן להם בגלל שהבעיה העצבית מונעות מהם את היכולת לבלוע כמו שצריך וכתוצאה מכך נגרמות אספירציות אצל החולים, שגורמות להם לדלקות ריאות חוזרות. כדי למנוע את מצבי ההשתנקות החוזרים, מותקן אצלם הגסטרוסטום המשמש למתן נוזלים ולפעמים גם אוכל דרכו.
בנוסף לטיפולים האינדיבידואלים למחלה, ישנו טיפול חדשני הניתן כיום בזמן התקפים דיסאוטונומיים הנקרא "קרבידופה". הטיפול מונע התקפים דיסאוטונומיים על ידי חסימת הפיכת דופה לנוירוטרנסמיטר (מוליך עצבי) דופאמין, שכמות גדולה שלו מעורבת בהתקפים אלה. התרופה ניתנת למניעת משברים קשים וארוכים אצל חולים הסובלים מהתקפים תכופים.
עוד מוסיפה ד"ר אלומה כי ישנם שני טיפולים עתידיים שעדיין נמצאים בתהליכי מחקר, אחד מהם הינו טיפול גנטי מונע באמצעות מולקולות קטנות או וירוסים שגורמים לשפעול החלבון ELP-1 (החלבון שהגן ליצירתו פגוע) או מכילים עותק תקין שלו לתיקון גן פגום אצל עוברים. הטיפול העתידי השני הוא טיפול ב-ASO באמצעות מולקולות קטנות שמתחברות לבעיה ב-DNA, גורמות לקפיצה קדימה וקריאה של כל החלבון, מה שהביא ליצירת חלבון תפקודי ב-99%.