דיסאוטונומיה משפחתית מושגים וראיון עם ד"ר בת בר אלומה

קליניקה דיסאוטונומיה משפחתית

דיסאוטונומיה משפחתית היא מחלה תורשתית הגורמת להפרעה בתפקוד המערכת האוטונומית. סימני המחלה יכולים להופיע כבר בגיל ינקות, בדמות דלקות חוזרות בריאות עקב שאיפת המזון לריאות, עיכוב בגדילה ובעיות אחרות במערכת העצבים האוטונומית.

סימנים ותסמינים

• התקפי דיסאוטונומיה-
  כל חולי המחלה חווים מצבי לחץ פיזיים ונפשיים שונים אשר מתפרצים בפתאומיות. מצב זה נקרא התקף דיסאוטונומי, המתאפיין במבול של סימפטומים כגון הקאות, עליית חום, ריור, כתמי סומק בכל הגוף ואף דלקת ריאות. התקף אחד יכול להימשך במשך שעות ספורות ועד לימים ושבועות רובם הגדול גורר לאשפוז. אין לדעת מה יגרום להתקף באותו הרגע שכן השינוי המזערי ביותר בסביבה יכול להוביל להתקף זה.

• מערכת העיכול -
  בעיות אכילה, התקפי בחילות והקאות חמורים, ריפלוקס, שאיפת מזון ונוזלים לריאות.

• מערכת הנשימה -
  דלקת ריאות כרונית ממגוון סוגים חלקם נגרמות כתוצאה מהריפלוקס, הפסקת נשימה בעת בכי הגורמת לכיחלון והתעלפות, דום נשימה בשינה, שיבוש בתגובה למחסור בחמצן.

• ראייה -
  מחסור בדמעות אשר גורם ליובש וכיבים בקרנית, נטייה לפזילה, חוסר תחושה בקרנית, ניוון ראייה מתמשך הנגרם בין היתר מניוון של עצב הראייה ונטייה לעיוורון ככל שעולה הגיל.

• מערכת הדם והלב -
  הפרעות בקצב הלב, עליות וירידות חדות בלחץ הדם הגורמות לסחרחורות, היעדר דופק מהיר בעת ירידת לחץ דם.

• שלד ועצמות -
  נטייה לעקמת, נטייה לאוסטיאופורוזיס, בעיות אורטופדיות ברגליים.

• מערכת העצבים -
  חוסר קואורדינציה ושיווי משקל הגורם להליכה מגושמת ולנפילות, חולשה בשרירים בילדים, ירידה בטונוס שרירים ובכוח גס בעיה בהפעלת קבוצות שרירים גדולות בבוגרים, הפרעות בדיבור ואנפוף, ליקוי בחוש הטעם, חוסר בתחושות כאב ותחושת טמפרטורה, התכווצויות.

• מערכת הרבייה -
  התבגרות מינית מאוחרת, אך קיימת פוריות תקינה, והחולים בדיסאוטונומיה משפחתית יכולים להוליד ילדים בריאים.

• מערכת השתן -
  חוסר שליטה בסוגרים והרטבת לילה עד בגרות, תפקוד כליות לקוי בגיל מבוגר בגלל לחצי הדם הקיצוניים. החמרה בבעיות הכליות עלולה לחייב טיפול בדיאליזה.

• עור -
  כתמים אדומים גדולים יופיעו במקרים של התרגשות, אכילה או בזמן התקף דיסאוטונומי, הזעת יתר במיוחד בשינה ובהתקף, כפות ידיים ורגליים קרות ונפוחות, נטייה לדלקות עור מסוג סבוריאה דרמטיטיס.

• התפתחות שכלית ופסיכולוגית-
  האינטליגנציה של חולי דיסאוטונומיה משפחתית היא לרוב נורמלית, והילדים החולים יכולים להשתלב במערכת החינוך הרגילה. לרובם לקויות למידה, קשיי קשב וריכוז ועיכוב בהתפתחות האינטליגנציה הרגשית-חברתית.

אטיולוגיה
המחלה היא מולדת, והיא נגרמת מתורשת גן נשא משני הורים נשאים.

פתופיזיולוגיה
מחלה גנטית הנגרמת כתוצאה ממוטציות שונות בגן ELP-1 (שנקרא בעבר ‏IKBKAP‏‏) שנמצא על הזרוע הארוכה של כרומוזום 9 (q31‏9) ומקודד לחלבון IKAP-IkK.
מחלה תורשתית המאופיינת בפגיעה במערכת העצבים האוטונומית התחושתית. צורת ההורשה הינה אוטוזומלית רצסיבית והיא מאופיינת בליקוי תפקודי של רוב המערכות בגוף שנגרם כתוצאה מהפגיעה הנרחבת במערכת העצבים.

אבחון
כאשר עולה חשד בעקבות הסתמנות קלינית אופיינית, יש אפשרות לבצע מספר בדיקות:

• מבחן היסטמין- מבחן זה כולל הזלפת היסטמין מהול על שריטה בעור או הזרקה תת-עורית של היסטמין. באדם בריא התגובה היא הרמת עור קלה אשר סביבה מתפתח אזור אדום בקוטר 2-3 סנטימטר. בחולי דיסאוטונומיה משפחתית יש הרמת עור אך אין אודם סביבה, העדר האודם הוא אבחנתי למחלה

• בדיקה גנטית - עוזרת במיוחד במקרים שאינם חד משמעיים. נעשות בדיקות טרום לידתיות ובדיקות סקר לאיתור חולים ונשאי הגן. הבדיקה מבוצעת בחומר גנטי (כרומוזום 9) המצוי בתאי דם, בתאי מי שפיר או בתאי השליה של העובר.

בשנים האחרונות חל שינוי מהפכני באבחון וזיהוי של מחלות תורשתיות רבות ברמת הגן. במאות ואף באלפי הפרעות שונות כמו דיסאוטונומיה משפחתית זוהה מיקומו ומבנהו של הגן המעורב ובאופן עקרוני ניתן כיום להשתמש בשיטות הגנטיקה המולקולרית לאבחון ישיר של המחלות ברמת הגן.¹

טיפול
בעקבות נדירות המחלה, הטיפול בעיקרו הינו טיפול תומך שנועד להפחית את תסמיני המחלה.

• הטיפול בהחזר הקיבתי-ושטי ניתוח הוא פונדופליקציה. במהלכו עוטפים את החלק התחתון של הוושט בחלק מהקיבה וכך מגבירים את הלחץ בסוגר הוושט התחתון, זה מונע את חזרת תכולת הקיבה לוושט. הכנסת הגסטרוסטום מאפשר הזנה דרך קיר הבטן ‏ישירות לקיבה, תזונה עשירה בקלוריות, הסמכת המזון, אכילה בארוחות קטנות ותכופות ורכישת מיומנות של בליעת רוק.

• הטיפול בעיניים- מתן טיפות עיניים מלאכותיות באופן יומיומי. בחלק החולים מתבצע ניתוח לסגירת צינורות הדמעות.

• טיפול בעצמות ושרירים מוחלשים על ידי פעילות גופנית הכרחית לחיזוק העצמות והשרירים בחולים, והיא מסייעת לשיפור היציבה, הגנה מפני אוסטיאופורוזיס.

• הטיפול בעקמת גבית כולל פיזיותרפיה, לבישת מחוך וגרביים אלסטיות ובמקרים מסוימים ניתוח של איחוי חוליות.

• טיפול בבעיות התבגרות על ידי מתן הורמון גדילה לתקופת ההתבגרות.

• טיפול בשינויי לחץ דם על ידי מתן נוזלים בכמות רבה לשמירה על לחץ דם תקין. לעיתים טיפול תרופתי אשר כולל תרופות להורדת לחץ דם במהלך היום, ותרופות להורדת לחץ הדם לפני השינה.

• מספר מחקרים מצאו כי תוספי מזון מסוימים עשויים להעלות את רמת החלבון התקין בתאים של חולי דיסאוטונומיה משפחתית.

סיבוכים

• דלקת ריאה כרוניות כתוצאה מריפלקס.

• נזק לקרנית העין עקב מחסור בדמעות.

• פגיעה בכליות עד כדי הידרדרות לכדי אי ספיקת כליות, ואף בשלבים מתקדמים של המחלה נדרשים טיפולי דיאליזה והשתלת כליה עקב שינויים קיצוניים בלחץ הדם.

מניעה

אין דרך למנוע את המחלה אך היום יש אפשרות לגילוי מוקדם אצל הילוד על ידי בדיקת מי השפיר וחיפוש אחר כרומוזום 9. משרד הבריאות ממליץ לעשות בדיקה אצל זוגות מרקע אשכנזי שלפחות אחד מבני הזוג יעשה את בדיקת הגן לנשיאת המחלה, שכן שמספיק שאחד לא יהיה נשא על מנת שיוולד ילד בריא.