דיסאוטונומיה משפחתית מושגים וראיון עם ד"ר בת בר אלומה

דיסאוטונומיה משפחתית.

חלק א' - מהי דיסאוטונומיה משפחתית מונחים יסודיים
חלק ב' - ראיון עם ד"ר בת אל בר אלומה
הרופאה המטפלת במתמודדות והמתמודדים עם דיסאוטונומיה משפחתית
במרכז הרפואי היחיד שלנו בבית חולים שיבא תל השומר מחלקת ריאות ילדים.

ראיון וכתבה שערכו
מיכל מולדבסקי, רוני פימה וליאם מנחם.
מבית ספר אורט אפרידר,
עם דר' בת במסגרת עבודת הגמר שלהן במגמת מערכות בריאות ורפואה.


קליניקה דיסאוטונומיה משפחתית


דיסאוטונומיה משפחתית היא מחלה תורשתית הגורמת להפרעה בתפקוד המערכת האוטונומית. סימני המחלה יכולים להופיע כבר בגיל ינקות, בדמות דלקות חוזרות בריאות עקב שאיפת המזון לריאות, עיכוב בגדילה ובעיות אחרות במערכת העצבים האוטונומית.

סימנים ותסמינים

  • התקפי דיסאוטונומיה-
    כל חולי המחלה חווים מצבי לחץ פיזיים ונפשיים שונים אשר מתפרצים בפתאומיות. מצב זה נקרא התקף דיסאוטונומי, המתאפיין במבול של סימפטומים כגון הקאות, עליית חום, ריור, כתמי סומק בכל הגוף ואף דלקת ריאות. התקף אחד יכול להימשך במשך שעות ספורות ועד לימים ושבועות רובם הגדול גורר לאשפוז. אין לדעת מה יגרום להתקף באותו הרגע שכן השינוי המזערי ביותר בסביבה יכול להוביל להתקף זה.

  • מערכת העיכול -
    בעיות אכילה, התקפי בחילות והקאות חמורים, ריפלוקס, שאיפת מזון ונוזלים לריאות.

  • מערכת הנשימה -
    דלקת ריאות כרונית ממגוון סוגים חלקם נגרמות כתוצאה מהריפלוקס, הפסקת נשימה בעת בכי הגורמת לכיחלון והתעלפות, דום נשימה בשינה, שיבוש בתגובה למחסור בחמצן.

  • ראייה -
    מחסור בדמעות אשר גורם ליובש וכיבים בקרנית, נטייה לפזילה, חוסר תחושה בקרנית, ניוון ראייה מתמשך הנגרם בין היתר מניוון של עצב הראייה ונטייה לעיוורון ככל שעולה הגיל.

  • מערכת הדם והלב -
    הפרעות בקצב הלב, עליות וירידות חדות בלחץ הדם הגורמות לסחרחורות, היעדר דופק מהיר בעת ירידת לחץ דם.

  • שלד ועצמות -
    נטייה לעקמת, נטייה לאוסטיאופורוזיס, בעיות אורטופדיות ברגליים.

  • מערכת העצבים -
    חוסר קואורדינציה ושיווי משקל הגורם להליכה מגושמת ולנפילות, חולשה בשרירים בילדים, ירידה בטונוס שרירים ובכוח גס בעיה בהפעלת קבוצות שרירים גדולות בבוגרים, הפרעות בדיבור ואנפוף, ליקוי בחוש הטעם, חוסר בתחושות כאב ותחושת טמפרטורה, התכווצויות.

  • מערכת הרבייה -
    התבגרות מינית מאוחרת, אך קיימת פוריות תקינה, והחולים בדיסאוטונומיה משפחתית יכולים להוליד ילדים בריאים.

  • מערכת השתן -
    חוסר שליטה בסוגרים והרטבת לילה עד בגרות, תפקוד כליות לקוי בגיל מבוגר בגלל לחצי הדם הקיצוניים. החמרה בבעיות הכליות עלולה לחייב טיפול בדיאליזה.

  • עור -
    כתמים אדומים גדולים יופיעו במקרים של התרגשות, אכילה או בזמן התקף דיסאוטונומי, הזעת יתר במיוחד בשינה ובהתקף, כפות ידיים ורגליים קרות ונפוחות, נטייה לדלקות עור מסוג סבוריאה דרמטיטיס.

  • התפתחות שכלית ופסיכולוגית-
    האינטליגנציה של חולי דיסאוטונומיה משפחתית היא לרוב נורמלית, והילדים החולים יכולים להשתלב במערכת החינוך הרגילה. לרובם לקויות למידה, קשיי קשב וריכוז ועיכוב בהתפתחות האינטליגנציה הרגשית-חברתית.

אטיולוגיה
המחלה היא מולדת, והיא נגרמת מתורשת גן נשא משני הורים נשאים.

פתופיזיולוגיה
מחלה גנטית הנגרמת כתוצאה ממוטציות שונות בגן ELP-1 (שנקרא בעבר ‏IKBKAP‏‏) שנמצא על הזרוע הארוכה של כרומוזום 9 (q31‏9) ומקודד לחלבון IKAP-IkK.
מחלה תורשתית המאופיינת בפגיעה במערכת העצבים האוטונומית התחושתית. צורת ההורשה הינה אוטוזומלית רצסיבית והיא מאופיינת בליקוי תפקודי של רוב המערכות בגוף שנגרם כתוצאה מהפגיעה הנרחבת במערכת העצבים.




אבחון
כאשר עולה חשד בעקבות הסתמנות קלינית אופיינית, יש אפשרות לבצע מספר בדיקות:

  • מבחן היסטמין- מבחן זה כולל הזלפת היסטמין מהול על שריטה בעור או הזרקה תת-עורית של היסטמין. באדם בריא התגובה היא הרמת עור קלה אשר סביבה מתפתח אזור אדום בקוטר 2-3 סנטימטר. בחולי דיסאוטונומיה משפחתית יש הרמת עור אך אין אודם סביבה, העדר האודם הוא אבחנתי למחלה

  • בדיקה גנטית - עוזרת במיוחד במקרים שאינם חד משמעיים. נעשות בדיקות טרום לידתיות ובדיקות סקר לאיתור חולים ונשאי הגן. הבדיקה מבוצעת בחומר גנטי (כרומוזום 9) המצוי בתאי דם, בתאי מי שפיר או בתאי השליה של העובר.

בשנים האחרונות חל שינוי מהפכני באבחון וזיהוי של מחלות תורשתיות רבות ברמת הגן. במאות ואף באלפי הפרעות שונות כמו דיסאוטונומיה משפחתית זוהה מיקומו ומבנהו של הגן המעורב ובאופן עקרוני ניתן כיום להשתמש בשיטות הגנטיקה המולקולרית לאבחון ישיר של המחלות ברמת הגן.¹

טיפול
בעקבות נדירות המחלה, הטיפול בעיקרו הינו טיפול תומך שנועד להפחית את תסמיני המחלה.

  • הטיפול בהחזר הקיבתי-ושטי ניתוח הוא פונדופליקציה. במהלכו עוטפים את החלק התחתון של הוושט בחלק מהקיבה וכך מגבירים את הלחץ בסוגר הוושט התחתון, זה מונע את חזרת תכולת הקיבה לוושט. הכנסת הגסטרוסטום מאפשר הזנה דרך קיר הבטן ‏ישירות לקיבה, תזונה עשירה בקלוריות, הסמכת המזון, אכילה בארוחות קטנות ותכופות ורכישת מיומנות של בליעת רוק.

  • הטיפול בעיניים- מתן טיפות עיניים מלאכותיות באופן יומיומי. בחלק החולים מתבצע ניתוח לסגירת צינורות הדמעות.

  • טיפול בעצמות ושרירים מוחלשים על ידי פעילות גופנית הכרחית לחיזוק העצמות והשרירים בחולים, והיא מסייעת לשיפור היציבה, הגנה מפני אוסטיאופורוזיס.

  • הטיפול בעקמת גבית כולל פיזיותרפיה, לבישת מחוך וגרביים אלסטיות ובמקרים מסוימים ניתוח של איחוי חוליות.

  • טיפול בבעיות התבגרות על ידי מתן הורמון גדילה לתקופת ההתבגרות.

  • טיפול בשינויי לחץ דם על ידי מתן נוזלים בכמות רבה לשמירה על לחץ דם תקין. לעיתים טיפול תרופתי אשר כולל תרופות להורדת לחץ דם במהלך היום, ותרופות להורדת לחץ הדם לפני השינה.

  • מספר מחקרים מצאו כי תוספי מזון מסוימים עשויים להעלות את רמת החלבון התקין בתאים של חולי דיסאוטונומיה משפחתית.

סיבוכים

  • דלקת ריאה כרוניות כתוצאה מריפלקס.

  • נזק לקרנית העין עקב מחסור בדמעות.

  • פגיעה בכליות עד כדי הידרדרות לכדי אי ספיקת כליות, ואף בשלבים מתקדמים של המחלה נדרשים טיפולי דיאליזה והשתלת כליה עקב שינויים קיצוניים בלחץ הדם.

מניעה

אין דרך למנוע את המחלה אך היום יש אפשרות לגילוי מוקדם אצל הילוד על ידי בדיקת מי השפיר וחיפוש אחר כרומוזום 9. משרד הבריאות ממליץ לעשות בדיקה אצל זוגות מרקע אשכנזי שלפחות אחד מבני הזוג יעשה את בדיקת הגן לנשיאת המחלה, שכן שמספיק שאחד לא יהיה נשא על מנת שיוולד ילד בריא.

שאלות ותשובות עם ד"ר בת-אל בר אלומה

רופאה מומחית למחלות ריאה המנהלת בחמש שנים האחרונות מחקר כללי לחקר מחלת דיסאוטונומיה משפחתית

*הטקסט הינו להעשרה בלבד ואינו תחליף לייעוץ רפואי מקצועי

כמה שכיחה המחלה?
עיקר הנשאים של המחלה, אם לא כולם, הם יהודים אשכנזים ואוכלוסיית יהודי פולין, בהם אחד לכל 20-30 איש הוא נשא של המחלה. כיום יש ירידה משמעותית בשכיחות המחלה לאור אישור משרד הבריאות לביצוע בדיקות גנטיות לכל אישה שנכנסת להריון.

איך מאבחנים את המחלה?
כיום האבחון מתבצע באמצעות בדיקות גנטיות. נשים בהריון עוברות בדיקות אלו כחלק מסל הבריאות, במידה ואישה הרה נמצאת נשאית, גם בן זוגה נבדק. אם שני בני הזוג נשאים, התינוק יעבור בדיקות גנטיות ספציפיות לאיתור המוטציה הגורמת למחלה.

מהי השפעת ההתקפים על החולים במחלה?
דיסאוטונומיה משפחתית היא הפרעה במערכת האוטונומית האחראית בין השאר על ויסות לחץ הדם ודופק הלב. המחלת גורמת לכך שהמערכת הזו תהיה פגומה, דבר המוביל ללחץ הדם שלהם "לקפוץ" בין טווחי ערכים באופן מהיר ולא מווסת, הם חווים התקפים בהם משתחררים מספר גדול של מוליכים עצביים הגורמים להרגשה של דחק. אלה ההתקפים פוגעים בחולים וגורמים להם להרגשה כללית רעה גם מבחינה פיזית וגם מבחינה נפשית.


מהם שיטות המעקב והטיפול?
במובן הריאתי - החולים סובלים ממחלות ריאתיות כתוצאה מאספירציות, דלקות ריאה עקמת (כתוצאה מכך, נפח הריאות שלהם קטן) וגם ממחלות דלקתיות הדומות לאסטמה.
המטופלים יהיו בביקורים כל חצי שנה בה עושים להם בדיקה ריאתית מקיפה: בדיקת כוח שריר, תפקודי ריאה והערכה של פיזיותרפיסט.

בנוסף לכך, משרד הבריאות מעניק לחולים פיזיותרפיה נשימתית יומיומית בבית לטיפול בבעיות הללו וכך מטפלים בהם במובן הריאתי של המחלה.

במובן הנוירולוגי – לחולים יש בעיה סנסורית שפוגעת ביכולת שלהם להרגיש חום, קור, ויברציה וכאב. בכל שנה החולים מגיעים לביצוע בדיקה נוירולוגית מלאה שמתמקדת בבעיות הסנסוריות ובודקת אותן תוך השוואה לבדיקות קודמות.
בנוסף לבדיקה הסנסורית נבדק שיווי המשקל של החולים יכולת הראייה של המטופלים לאור הפגיעה ברשתית העיניים הנגרמת כחלק מהמחלה. המובן הנוירולוגי הוא פרוגרסיבי ואין הרבה יכולת לטפל בו מלבד פיזיותרפיה.

במובן גסטרואינטסטינלי –
לכ 80% לחולי דיסאוטונומיה משפחתית כיום יש גסטרוסטום – "כפתור" להזנה ישירות לקיבה דרך הבטן. הכפתור הותקן להם בגלל שהבעיה העצבית מונעות מהם את היכולת לבלוע כמו שצריך וכתוצאה מכך נגרמות אספירציות אצל החולים, שגורמות להם לדלקות ריאות חוזרות. כדי למנוע את מצבי ההשתנקות החוזרים, מותקן אצלם הגסטרוסטום המשמש למתן נוזלים ולפעמים גם אוכל דרכו.

בנוסף לטיפולים האינדיבידואלים למחלה, ישנו טיפול חדשני הניתן כיום בזמן התקפים דיסאוטונומיים הנקרא "קרבידופה". הטיפול מונע התקפים דיסאוטונומיים על ידי חסימת הפיכת דופה לנוירוטרנסמיטר (מוליך עצבי) דופאמין, שכמות גדולה שלו מעורבת בהתקפים אלה. התרופה ניתנת למניעת משברים קשים וארוכים אצל חולים הסובלים מהתקפים תכופים.

עוד מוסיפה ד"ר אלומה כי ישנם שני טיפולים עתידיים שעדיין נמצאים בתהליכי מחקר, אחד מהם הינו טיפול גנטי מונע באמצעות מולקולות קטנות או וירוסים שגורמים לשפעול החלבון ELP-1 (החלבון שהגן ליצירתו פגוע) או מכילים עותק תקין שלו לתיקון גן פגום אצל עוברים. הטיפול העתידי השני הוא טיפול ב-ASO באמצעות מולקולות קטנות שמתחברות לבעיה ב-DNA, גורמות לקפיצה קדימה וקריאה של כל החלבון, מה שהביא ליצירת חלבון תפקודי ב-99%.